logo
ספרו של ד"ר שקל גרסת הדפסה
עיתוי ההכרה בהכנסת בדיני המס וערך הזמן (אנגלית) 
מאת: ד"ר משה שקל

הזמן כשלעצמו יוצר יתרונות וחסרונות במישור דיני המס. לשאלת עיתוי ההכרה בהכנסה ובהוצאה לצורכי מס יש שתי אפליקציות עיקריות: האחת, במישור הגבייה, דהיינו-מהו המועד ליצירת ההכנסה החייבת במס ("שאלת הגבייה"). השנייה, במישור כימות ההכנסה והגדרת הריווח. דהיינו, כיצד להבטיח שהפרשי הזמן שבין עיתוי ההכרה בהכנסה ובהוצאה, מחד גיסא, ועיתוי קבלת הכסף או תשלומו, מאידך גיסא, לא יביאו לעיוות בכימות ההכנסה החייבת במס ("שאלת הכימות").

לאורן של שתי שאלות אלו, הזמן מהווה כלי נשק בעימות שבין המוטיבציות הנוגדות של הנישום אל מול רשות המס. בכל שנת מס נתונה, לנישום תהיה המוטיבציה להציג תמונה מינימליסטית של הכנסותיו החייבות במס, וזאת, בין השאר, באמצעות דחיית ההכרה בהכנסותיו לצורכי מס ו/או הקדמת הוצאותיו המוכרות לצורכי מס. המוטיבציה של רשות המס, תהיה בדיוק הפוכה. 

הספר בוחן בצורה ביקורתית את התייחסות שיטות המס בבריטניה, בארה"ב ובישראל לשאלת היחס שבין חשבונאות פיננסית ובין חשבונאות מס, ובפרט לסוגיית עיתוי ההכרה בהכנסה ובהוצאה לצורכי מס.

מבחינה השוואתית שעורך המחבר בין שיטות המס בבריטניה, בארה"ב ובישראל עולה כי שיטות המס הנ"ל הציעו פתרונות לקויים וסותרים באשר ליחס שבין החשבונאות הפיננסית ובין חשבונאות המס, אשר אף לא אחד מהם עומד בפני ביקורת. בפרט הביאו הפתרונות הקיימים לתוצאות אבסורדיות בכל הקשור לעיתוי ההכרה בהכנסה והוצאה לצורכי מס.

הספר מציע מודל חדשני המתנתק מהפתרונות שהציעו שיטות המס בבריטניה, בארה"ב ובישראל לשאלת עיתוי ההכרה בהכנסה והוצאה לצורכי מס. המודל המוצע מבקש לזהות את היתרונות שנוצרו (ככל שנוצרו) לנישום כתוצאה מפערי הזמן שבין עיתוי ההכרה בהכנסה והוצאה ובין עיתוי תזרים המזומנים, ומציע דרך שתתמקד במיסוי אותם יתרונות בלבד תוך שמירה על הרמוניזציה מרבית שבין החשבונאות הפיננסית ובין חשבונאות במס, מבלי שכתוצאה מכך יפגעו ערכי המס.

הספר כולל 9 פרקים: 1. הקדמה 2. רקע חשבונאי 3. ערכי המס 4. היחס שבין חשבונאות פיננסית ובין חשבונאות מס 5. עיתוי ההכרה בהכנסה מפיקדונות 6. עיתוי ההכרה בהכנסה ממקדמות 7. עיתוי ההכרה בהוצאות 8. מודלים אלטרנטיביים 9. סיכום.

יצוין כי מאז צאתו לאור של הספר זכה הספר לתגובות נלהבות מחוקרים בעלי שם בארה"ב ובאנגליה, והוא נמכר בעיקר לאוניברסיטאות בארה"ב, בבריטניה, בקנדה ובמדינות רבות נוספות בעולם (כגון-הודו, אוסטרליה, יפן, איטליה, צרפת ועוד).